‫אחריות תאגידית שטראוס‬

‫שטראוס נבחרה על ידי Forbes לחברה האחראית ביותר מבחינה חברתית בענף המזון בישראל‬

‫admin‬ — Thu, 17 May 2012 09:08:34 +0000

אנו גאים להיבחר על ידי דירוג פורבס לחברה האחראית ביותר מבחינה חברתית בענף המזון בישראל ובאחת החברות המובילות בדירוג כולו. הדירוג בדק את החברות הגדלות ביותר בענפים העיקרייםן במשק תוך שקלול ארבעה פרמטרים עיקריים: יחס לעובדים, יחס לסביבה, מעורבות בקהילה ושקיפות ונגישות למידע.

מתוך הכתבה:
חברת שטראוס־עלית מובילה בתחום זה באופן בלתי מעורער ובפער גדול משאר המתחרות. ניתן לומר שהיא אחת החברות הטובות, ואולי אף הטובה שבהן, בכל הפרויקט הרחב הזה, והמדדים השונים מצביעים על עליונות במרבית התחומים שבדקנו, ובראשם השקיפות.

לקריאת הכתבה המלאה לחצו כאן

‫עידוד קיימות בקפה ירוק: שטראוס קפה וארגון C4‬

‫admin‬ — Thu, 10 May 2012 14:57:05 +0000

ההיסטוריה של שטראוס קפה החלה בהקמתה של מחלבת שטראוס על ידי הילדה וריכרד שטראוס בישראל בשנת 1936. בשנת 1997 רכשה שטראוס את עלית תעשיות, חברה ליצור קפה ושוקולד, שהוקמה בשנת 1934.

כיום, שטראוס קפה מחולקת גיאוגרפית לפעילות באירופה ובברזיל, כאשר המוצרים שלנו הם מובילי שוק בישראל ובברזיל (באמצעות שותפות עם האחים לימה מחברת Café Tres Corações), ובעלי מעמד חזק בפולין, רומניה, סרביה, רוסיה ואוקראינה.

מטה החברה ממוקם בהולנד, ומרכז הרכש של קפה ירוק עבור המפעלים האירופיים נמצא בצוג, שוויץ. לשטראוס קפה ישנם 15 אתרים לייצור קפה ברחבי העולם, בהם מועסקים כ -6,000 איש.

בשטראוס, אנחנו חושבים באופן גלובלי אך פועלים באופן מקומי עם פורטפוליו של מספר מוצרי קפה (בעיקר קלוי וטחון, אספרסו ונמס) הנמכרים תחת המותגים הבאים: בישראל המותג המוביל הוא "עלית", ואילו בברזיל המותגים המובילים הם "Café Tres Corações", "Santa Clara", "Kimimo", "Fino Grão" "Pimpinela" ו "Leticia".

ברומניה, סרביה ומדינות יוגוסלביה לשעבר, המותג העיקרי של הקבוצה הוא "Don Café ". בנוסף, בסרביה מוכרת הקבוצה קפה תחת המותגים "C-KAFA" ו – "פורט", ברומניה המותגים הם "Elita" ו- "Selected" (תחת מותג-העל דונקפה) ו- "פורט", ברוסיה ואוקראינה "Chornaya Karta ", "Totti",
"Le Café" ו – "Ambassador", ובפולין "MK" ו- "Pedros".

הנתונים הפיננסיים המאוחדים של הקבוצה (הן באירופה והן בברזיל) ממקמים את שטראוס קפה במקום החמישי בעולם בין יצרניות הקפה הקלוי, עם נפח כולל של 3.9 מיליון שקי קפה ירוק בשנה. עם זאת, החלק הארי של הרכש נעשה בברזיל, השוק השני בגודלו בעולם בצריכת קפה. מסיבה זו, ברזיל היא ספק עיקרי של הקבוצה בכלל צורכי הרכש של קפה הירוק.

בשטראוס קומודיטיס בשוויץ, רכש של קפה ירוק המיוצר בתנאים חברתיים, סביבתיים וכלכליים בני-קיימא גדל בקצב מהיר בשנים האחרונות. רכש זה הפך למשימה העיקרית בפעילות השוטפת שלנו. אנו רוכשים פולי ערביקה ורובוסטה, המאושרים על פי קריטריונים אלה, מכל המדינות-היצרניות הגדולות בעולם. דגש מיוחד מושם על וייטנאם, בה אנו מפעילים נציגות כבר יותר מעשר שנים. הקירבה לווייטנאם היא אינטרס חיוני, ואנו מברכים על מספר גדל והולך של יצרנים ויצואנים שעברו את אישור C4 בארץ זו!

כחלק מאסטרטגית האחריות החברתית שלנו, שטראוס בחרה בארגון C4 כמתאים ביותר לשיתוף פעולה, שכן כמו ארגון C4, גם אנו מאמינים שעידוד קיימות בקפה ירוק הוא דרך פרודוקטיבית, תחרותית ויעילה לשיפור התנאים הכלכליים של האנשים אשר מגדלים, קוטפים, מעבדים וסוחרים בקפה ירוק.

כלי מרכזי לקידום קיימות בתוך שרשרת האספקה של הקפה מוגדר על ידי קוד ההתנהגות של הארגון, אשר בנוי על ארבעה עמודי יסוד:

• שיטות עבודה בלתי מקובלות
כגון הצורה הגרועה ביותר של עבודת ילדים, סחר בבני אדם, אי-אספקת מים ראויים לשתייה לכל העובדים, שימוש בחומרי הדברה אסורים, הרס של יערות או של צורות אחרות של משאבים טבעיים, עסקאות בלתי- מוסריות בהקשרים עסקיים וכו'.

• הממד החברתי
הבטחת זכויות שוות לגבי מגדר, לידה, דת, מוצא אתני, תנאים פיזיים ודעות פוליטיות, הזכות לילדות ולחינוך, שעות עבודה ושכר בהתאם לחוקים לאומיים ואמנות בין-לאומיות, הדרכה ושיפור מיומנויות.

• הממד הסביבתי
שימור המגוון הביולוגי והגנה על צמחייה מקומית ובעלי חיים בסכנת הכחדה, מזעור השימוש בחומרי הדברה, שימור שיטות קרקע, שימור מקורות מים, ניהול של מי שופכין, שימוש מיטבי של אנרגיה מחודשת ושימור אנרגיה.

• הממד הכלכלי
מידע נגיש על השוק, בקרת איכות של קפה, מנגנוני תמחור שקופים ורישומים המיועדים לשפר את היעילות והביצועים.

יחידות לעריכת בנצ'מארקינג (תקן משווה) ואישור מוצרים העומדים בקריטריונים של קיימות מופעלות על ידי ארגון C4 כדי להבטיח בקרה ופיקוח יציבים על כל הצדדים המעורבים בשרשרת האספקה במדינה המייצרת קפה. שרשרת זו יכולה להיות קבוצה של חקלאים, ארגון יצוא, סוחר מקומי, טחנת קפה או אפילו מפעל קליה.

זוהי גישה לטווח ארוך, המטפלת בסוגיות של קיימות חברתית, סביבתית וכלכלית בתוך שרשרת האספקה כולה, ולכן היא נמצאת בהלימה עם הקוד האתי שלנו. שטראוס הצטרפה לארגון C4 במחצית השנייה של 2007, והשותפה שלנו, טרס קוראסוס, הפכה לחברה – יצואנית בארגון בשנת 2010.

החלטנו על הרחבה משמעותית זו לא רק כדי לחזק את תמיכתנו בארגון C4, אלא גם כדי לחנך את הצרכנים לגבי המושגים, החזונות וההשפעות החיוביות שלו לאורך כל הדרך משיח הקפה לכוס הקפה!

לאור המודעות והביקוש הגוברים לקפה המיוצר בתנאים בני קיימא, אנחנו צריכים לנתח בזהירות את היבט ההיצע, כיוון שלעיתים אנו מתמודדים עם תחרות בתוך השוק של מוצרי קפה המתויגים בסימן מסחרי זה. האתגר טמון בקביעת הערך המסחרי של הקפה כמוצר מאושר של C4 , היות שתמחור אינו חלק מהקוד של ארגון זה.

לקבוצת שטראוס ישנה מחויבות חזקה לאחריות תאגידית, ובמסגרת זו היא פועלת לפי קוד ההתנהגות בעל עקרונות וקווים מנחים ברורים. הגדרה מפורטת ניתן למצוא באתר האינטרנט של החברה.

אנחנו בשטראוס קומודיטיס גאים לקחת חלק פעיל בקהילת הקיימות, ושמחים על תרומתה של קבוצת שטראוס להצלחתו של ארגון C4 ביצירת מודעות גדולה יותר בקרב התעשייה וצרכני הקפה ברחבי העולם.

פורסם לראשונה בבלוג שטראוס

‫שטראוס אדריאטי הפכה להיות החברה הראשונה בסרביה ובאזור שמשתמשת בפסלת (מוץ) קפה כדלק‬

‫admin‬ — Sat, 05 May 2012 23:35:53 +0000

שטראוס אדריאטי הפכה להיות החברה הראשונה בסרביה ובאזור שמשתמשת בפסלת (מוץ) קפה כדלק (ביומסת דלק) לחימום כל מתקני היצור והמינהל שלה במפעל Simanovci. הרעיון המקורי שייך לנמניה מאסיץ', מנהל תחזוקה בשטראוס האדריאטי. זו הפעם הראשונה בה נאספת פסולת קפה למקום אחד כדי לייצר חום במקום להיות מסולקת לאתר המיועד לכך.

המפעל מייצר 140 טון של פסולת קפה מדי שנה, אשר יכולה לספק שלושה חודשים של חימום. פליטה של ??גזים מזיקים מפסולת הקפה הזו אינה גבוהה מכל צורה אחרת של בעירת ביומסה.

הפרויקט הוקם בהשקעה של 120,000 €, והוא צפוי להשיג את החזר על ההשקעה בתוך פחות מתחזית השנה שצפויה לו. החיסכון השנתי נאמד בין 65,000 € ו € 90,000. שימוש בפסולת קפה כדלק גם מבטל את הצורך בסילוק פסולת. באמצעות השימוש בביומסה, המפעל הצליח להפחית את פליטת הפחמן הדו-חמצני שלו ב- 14% בהשוואה לשנה הקודמת.

פורטל העסקים הסרבי המוביל, ekapija, השיק את פרס ההשקעות Aurea בשנת 2009 עבור חברות שביצעו את הפרויקטים המסחריים המצליחים והמועילים-חברתית ביותר בסרביה. הזוכים נבחרו על ידי פאנל בן שישה שופטים, וכן על ידי הצבעת גולשים באינטרנט. הפרס הוענק לצוות בטקס שהתקיים ב -28 במארס בבלגרד.

ברכות לצוות שטראוס אדריאטי על ההישג!

‫תחום ניהול המים: התמודדות עם משאב במחסור‬

‫admin‬ — Mon, 30 Apr 2012 17:37:28 +0000

אנו חיים בתקופה שבה שומעים לא מעט על חשיבות החיסכון במים לאור המחסור בהם. משאבי המים בארץ ובעולם הולכים ומידלדלים, כאשר שיעור שאיבת מאגרי המים התת קרקעיים והעיליים גבוה משיעור חידוש המאגרים הנובע מכמות המשקעים.

בנוסף לכך, במקומות שונים בעולם מתרחשים לצערנו אירועים של זיהום מים, המחמירים את הסוגיה ומפחיתים, למעשה, את מלאי המים הזמין.

היות שהמים הינם משאב סביבתי כלכלי וחברתי, עולה שאלה מוסרית: מי ישתמש במים? האם מי שיכול לשאוב, לשלוח לרחבי העולם ולזכות ברווח, או שמא הקהילות החיות ליד מקור המים?

מדינת ישראל מתמודדת מאז הקמתה עם המחסור במים.

מחסור זה הוביל לפריצות דרך טכנולוגיות, כגון, הקמת המוביל הארצי, שמוביל מים לאזורים הצחיחים בארץ, פיתוח טכנולוגית ההשקיה בטפטוף, החוסכת בכמויות המים הנדרשים לחקלאות, וכן פיתוח ויישום השימוש במי קולחין לחקלאות. כיום כ-70% ממי הקולחין במדינת ישראל, מופנים להשקיה חקלאית (תוך פיקוח והבטחת בריאות הציבור), וישראל מובילה בעולם בתחום זה.

כאשר דנים בניהול סביבתי, המדרג החשוב והמשמעותי ביותר הינו מניעה במקור, כלומר, עצם החיסכון במים, הוא החשוב ביותר.

כחלק מהמחויבות של קבוצת שטראוס לשפר את איכות חיי האנשים זיהינו הזדמנות בתחום הטיפול במים ובמקביל אנו נוקטים בפעילות התעשייתית הקיימת ובפעולות אחראיות לשימוש יעיל וחסכוני במים.

אפרט להלן על שני הערוצים הללו, אשר במסגרתם שטראוס מתמודדת עם משבר המים העולמי.

ערוץ אחד הינו פעילות חברת שטראוס מים. החברה פיתחה מסנן מים מתוחכם, וכן כ-10 פטנטים רשומים שניתן להטמיע במכשיר לשימוש ביתי, המאפשר טיהור מים מזוהמים והבאתם לרמה המותרת לשתייה. המכשיר מיועד להימכר במקומות בהן אספקת המים אינה סדירה, והמים הזמינים אינם ראויים לשתייה מידית.

הערוץ השני הינו ניהול המים בשטראוס ישראל, החברה בה אני עובדת כמנהלת איכות הסביבה, ועל כך ארחיב את הדיון.

בשטראוס ישראל הגדרנו את החיסכון במים כמרכיב חשוב במסגרת המדיניות הסביבתית של הארגון, כאשר הגדרנו יעד רב שנתי של חיסכון בצריכת המים לטון מוצר ב-22% עד שנת 2015.

בנינו "מדריך לניהול מים" בקבוצה, תוך הסתמכות על מקורות מידע חיצוניים, ועל ניסיון מצטבר של אנשינו באתרי היצור השונים. בימים אלה, אנו מתחילים להטמיע את המדריך בחלק ממפעלינו.

המדריך בנוי מ"ארבעה צעדים":

הצעד הראשון: הקמת תשתית. צעד זה מנחה כל מפעל ומפעל בקבוצת שטראוס למינוי אחראי לצריכת המים, תיעוד מסודר של רשת המים ותיעוד מיקום המונים, תיעוד מסודר של הקצאות המים לתעשייה והנחיה לאופן חישוב העלות האמיתית של המים.

הצעד השני: בקרה ומדידה. צעד זה מנחה לעקוב אחר המידע המתקבל מהתשתית שהוסדרה ב"צעד הראשון", זיהוי חריגות, למידתן ונקיטת צעדים למניעת הישנותן. שיתוף העובדים באיתור הסיבות לחריגה ובטיפול.

הצעד השלישי במדריך עוסק במניעת בזבוז מים: חלק זה מדריך לזיהוי נזילות, זיהוי נזילות כרוניות וטיפול בהן ובנית תכנית אחזקה מונעת לרשת המים.

החלק הרביעי במדריך עוסק בשיפור ממוקד ב"צרכנים". המונח "צרכנים" מתייחס לאביזרים במערך הייצור הצורכים מים. חלק זה במדריך, מתבסס על פרויקט שבוצע במפעל החטיפים המלוחים מקבוצת שטראוס, בשדרות. בפרויקט זה, חסך המפעל תוך שנה אחת, כ-38% מצריכת המים לטון מוצר.

השלבים שבוצעו בפרויקט הינם השלבים המתועדים כיום במדריך:

זיהוי צרכני מים מרכזיים.
מדידת צריכת המים בצרכנים אלה.
בחינת נתוני התכן של צרכנים אלה, ובחינת הפרש צריכת המים בין נתוני התכן לבין צריכת מים בפועל.
בחינת פוטנציאל החיסכון השנתי.
גיבוש אופן הטיפול בכל צרכן.
בניית תכנית עבודה ותקצובה.

השימוש הנכון במשאבי הטבע בכלל ובמים כמשאב הולך ומידלדל בפרט הינו חיוני ובעל חשיבות ראשונה במעלה. לשמחתי, המדריך שבנינו בשטראוס והצגתי בפניכם בפוסט, משרטט דרך שכבר החלה להוכיח את עצמה והוא כולל צעדים נוספים שיש לנקוט על מנת שנוכל לחסוך במים ככל האפשר. מדובר בתהליך ארוך המצריך בדיקה מחודשת ויישום קפדני, וכולי תקווה שנעמוד ביעדים המאתגרים שהצבנו לעצמנו, למען השמירה על הסביבה ולמען כולנו.

פורסם לראשונה בבלוג שטראוס

‫אחריות סביבתית, חוק האריזות ומה שביניהם‬

‫admin‬ — Mon, 23 Apr 2012 09:33:48 +0000

אתמול ציינו ברחבי העולם את "יום כדור הארץ", יום אחד בשנה המזכיר לכל אחד מאתנו שאנו חיים על פלנטה חיה ונושמת, אשר צריכה שיטפחו אותה ויאפשרו לה להתקיים ולהתפתח. בשטראוס אנו מודעים לאחריות הסביבתית המוטלת על כתפינו בכל רגע ורגע ומקפידים לשמור על הסביבה ולמזער את הנזקים שעשויים להיגרם לה בכל אחד משלבי הייצור שלנו ובכל תחומי העיסוק שלנו, כחלק ממדיניות החברה.

במסגרת המאמצים שלנו לשמור על הסביבה ולצמצם את הזיהום, אשמח לשתף אתכם בפוסט הנוכחי בנושא היערכות שטראוס ליישום חוק האריזות. אספר לכם גם על הצד החקיקתי של הנושא וכמובן גם על אופן היישום שלו בפועל אצלנו בשטראוס.

ביולי 2011 נכנס לתקפו ה"חוק להסדרת הטיפול בפסולת אריזות", הנקרא בפי כל "חוק האריזות". בעולם הרחב מיושמים חוקי אריזות שונים, זה מעל ל-20 שנה, כאשר הרציונל בבסיס חוקים אלה קובע כי היצרן הוא זה ששלח לשוק את חומרי האריזה (כאריזה למוצריו), ולכן, הוא גם הנושא באחריות לטפל בפסולת האריזות.

מבחינה סביבתית, היררכיית הטיפול בפסולת הינה: עדיפות ראשונית להפחתה במקור, קרי, הפחתת כמויות הפסולת, המדרג הבא הינו שימוש חוזר, לאחר מכן – מחזור והשבה (הפקת אנרגיה מפסולת), והמדרג האחרון הינו הטמנת הפסולת בקרקע. חוקי האריזות בעולם, וכן חוק האריזות החדש בישראל, נותנים ביטוי למדרג זה, ומעודדים את שיעור ההפחתה במקור בצורות שונות.

במדינת ישראל מיוצרת כ-6 מיליון טון פסולת מדי שנה. כ-25% מכמות זו ממוחזרת, ואילו היתרה, 75%, מוטמנת כפסולת מוצקה. במדינות רבות בעולם קיימת חלופת טיפול בפסולת בשם "השבה". "במסגרת חלופה זו, מתבצעת שריפה של הפסולת, תוך הבטחת איכות האוויר הנפלט, והפקת אנרגיה משריפה זו. בישראל טרם קם מתקן השבה מעין זה. באיחוד האירופי כ-20% מהפסולת מופנים ל"השבה", כ-40% מופנים למחזור, ואילו 40% הנותרים מופנים להטמנה.

בבלגיה, 12% מהפסולת מופנים להטמנה, 34% מופנים להשבת אנרגיה ו54% מופנים למחזור (מתוך מצגת של המשרד להגנת הסביבה, המסתמכת על נתוני ה OECD משנת 2007).

החוק להסדרת הטיפול בפסולת האריזות בישראל קובע מספר מנגנונים שנכנסו לתקפם והחלו להיות מיושמים, וכן קובע מספר מנגנונים עתידיים שעדיין צריכים להיבנות.

החוק קובע :

יעדי מחזור והשבה לכל סוג של פסולת אריזה, וכן קובע כי בשנת 2020 לא תותר הטמנת פסולת אריזות כלל.
אחריות רשויות מקומיות להקמת תשתית הפרדת פסולת ופינוי הפסולות השונות ליעדים המתאימים.
מנחה להקמת תאגיד אשר ייצג את התעשייה לצורך עמידה בדרישות החוק, קרי, יתקשר עם רשויות מקומיות לצורך קליטת פסולת האריזות ומחזור, יתקשר עם ספקי מחזור וירכז את המידע בדבר כמות פסולת האריזה שנשלחה לשוק, וסך פסולת האריזה שמוחזרה.
החוק קובע כי בעתיד, יכול השר לקבוע תקנות המחייבות הפחתה במקור של חומרי אריזה.

האתגר הראשון איתו מתמודדת התעשייה הינו הקמת תשתית הדיווח.

כאמור, החוק קובע יעדי מחזור המחושבים מתוך סך האריזות שנשלחו לשוק, כלומר, נדרשים נתונים מדויקים של סוגי אריזות, בהתאם לקטגוריות שמנחה החוק (סוגים שונים של פלסטיק, זכוכית, ניר, עץ וכדומה), ונדרש משקלם של אריזות אלה. מידע זה אינו מידע שנוהל עד כה בתעשייה, וכאשר מדובר בחברה גדולה, איסוף מידע זה מחייב את הטמעתו במערכות המידע הקיימות בארגון.

בשטראוס הוקם צוות רב תחומי, בו שותפים אנשי הכספים, איכות הסביבה, רכש, מערכות מידע ותשתיות מידע. צוות זה עוסק, החל ממרץ 2011 בהקמת התשתית והדיווח הנדרשים על פי החוק.

כיום יש באפשרותנו לקבל מידע מדויק של משקל וסוג חומרי האריזה הנשלחים לשוק ע"י הארגון כולו, וכן ע"י כל יחידה ויחידה בארגון. קבלת המידע ובקרתו מתאפשרים בזכות תהליכי עבודה חדשים שנבנו וממשיכים להיבנות גם בימים אלה.

בנוסף, נערכו ונערכות הדרכות על משמעויות חוק האריזות עבור הארגון, הן לקבוצות אשר אחראיות ליישום שינויים בתהליכי העבודה, וכן להנהלות שונות בקבוצה.

המידע אודות כמויות וסוגי פסולת האריזות ידווח תקופתית לתאגיד המחזור, תוך כדי בקרה של רואי חשבון. התאגיד ירכז את כלל המידע בארץ אודות כמויות פסולת האריזה בשוק, ויעביר דיווח תקופתי למשרד להגנת הסביבה אשר יבחן את מידת העמידה ביעדי החוק.

היצרנים, לרבות שטראוס, מחויבים להעברת תשלום לתאגיד בגין הטיפול בפסולת האריזות. התשלום מתבסס על תעריף עובר כל חומר אריזה, המוכפל במשקל סוג אריזה זה כפי שדווח ע"י היצרן. במסגרת כך, חברת שטראוס תשלם בגין אריזות מוצריה מיליוני שקלים בשנה.

בתוך מנגנון זה, קיים למעשה תמריץ ליצרנים לפעול למען "מניעה במקור", כלומר, להפחית את משקל אריזות המוצרים וכך ליהנות מתשלום מופחת.

מרכיב חיוני ומהפכני בחוק זה הינו התלות בכל אזרח ואזרח.

יעדי החוק אמנם חלים על התעשייה ועל הרשויות המקומיות, אולם, ניתן יהיה לעמוד ביעדים אלה רק אם האזרחים אכן יבצעו הפרדת פסולת במקור, וישליכו את פסולת האריזה המיועדת למחזור, למקומות המיועדים לכך.

חלק גדול מהרשויות עדיין לא נערכו ליצירת התשתית המתאימה, אולם, כאשר תהיה תשתית מתאימה, לנו, היצרנים, יהיה אינטרס משמעותי לעודד את האזרחים לשינוי תרבות והרגלים, להקפיד על הפרדת פסולת ע"י כל אחד ואחד והפניית הפסולת למרכזי המחזור. כמובן שלאחר השלמת ההיערכות הטכנית לדיווח, על פי דרישות החוק, נערך ליישום מטרתו של החוק שהיא הפחתת פסולת האריזות של הארגון.

לסיכום, חשוב לזכור שהאחריות הסביבתית מוטלת על כל אחד מאתנו הן כתושבי כדור הארץ והן כחלק מהתנהלותנו בארגון יצרני. המסע לשמירת הסביבה ארוך ודורש מאמץ והשקעה רבים, אך כל צעד מקרב אותנו יותר לקראת השגת המטרה הנשגבת – שמירה על המקום בו אנו חיים, למעננו ולמען הדורות הבאים.

פורסם לראשונה בבלוג שטראוס

‫דירוג A+ לדו"ח אחריות תאגידית של נסטלה: דירוג ראשון מסוגו בעולם‬

‫admin‬ — Sat, 21 Apr 2012 12:27:57 +0000

דוח האחריות התאגידית של חברת נסטלה זכה בדירוג A+, דירוג ראשון מסוגו בעולם, שמשמעותו חשובה לאין ערוך: דירוג זה מצביע על בדיקת הדו"ח ואישורו על ידי ארגון ה-GRI, ארגון שהוקם ללא מטרות רווח ותפקידו לעודד ארגונים מסחריים לדווח על פעילויות שנעשות שלא למטרות מסחריות.

עוד על הדו"ח של נסטלה ועל הדירוג יוצא הדופן: בקישור הזה

‫עמותות לשטראוס: "ההתקפות על המגזר העסקי מוגזמות"‬

‫admin‬ — Wed, 18 Apr 2012 09:34:09 +0000

מחאה החברתית הותירה את שטראוס חבולה תדמיתית, והדו"חות שפירסמה באחרונה לימדו על צניחה של 14% ברווח התפעולי, שמקורה בעליית חומרי הגלם אך גם בהורדת מחירים שנבעה מלחץ ציבורי. אך באחרונה קיבלה החברה תמיכה ממקור לא צפוי: מכתב ששלחו לשטראוס 12 מנהלי ומייסדי עמותות בשיא המתקפה התקשורתית סביב מחיר חטיף פסק זמן, משבח את החברה בשל השקעה חברתית ותרומה לקהילה המאפיינים אותה.

בין השאר כתבו אנשי העמותות כי "במשך שנים רבות סגדה החברה הישראלית להצלחה הכלכלית והעסקית, ובתוך קיץ אחד נהפכה הסגידה לביקורת מתלהמת, אך כשם שלא היה מקום לסגידה, כך אין מקום להתלהמות".

המכתב מצדיק את המחאה הצרכנית וקורא למגזר העסקי לקיים בדק בית, אך גם לא לשפוך את "התינוק עם המים": "יש מקום למחאה הצרכנית, אך מובילי המחאה אינם מסתפקים במאבק הענייני ונסחפים להתלהמות. שטראוס מובילה במגזר העסקי כבר שנים רבות בהשקעה חברתית ובתרומה לקהילה. זו אינה מדיניות אופנתית חולפת וגימיק ציני לימי משבר, אלא השקפת עולם רבת שנים ואותנטית שמונהגת אישית ומלמעלה על ידי עפרה שטראוס".

"אסור לשכוח כי שטראוס וחברות אחרות שותפות מרכזיות ואקטיביות בהתמודדות עם אתגרים חברתיים מורכבים. אנשי שטראוס הם הראשונים שנרתמו להטמעת תהליכי גיוון בתעסוקה ומגייסים לשורותיהם עובדים ערבים, עולי אתיופיה, חרדים ועוד". את המכתב הם מסיימים בקריאה לא לראות במגזר העסקי אויב העם.

בין החתומים על המכתב דמויות בולטות בתחום החברתי כגון יפעת עובדיה, מנכ"לית "עולים ביחד"; צביקה גולדברג, מנכ"ל "בעצמי"; יעל קאהן שרון, מנכ"לית "קו משווה"; שרי נוריאל, מנכ"לית "ציונות 2000"; שלמה דושי, מנכ"ל "שיתופים"; דפנה דור, מנכ"לית "שיעור אחר|; חלמי כתאנה, מנכ"ל "המרכז היהודי-ערבי לפיתוח כלכלי"; וטליה אהרוני, מייסדת "מעלה". רובם ארגונים הפועלים בתחום קידום אוכלוסיות מודרות בשוק העבודה.
מחאה צרכנית מול ביתה של עפרה שטראוס, לפני כחודש
מחאה צרכנית מול ביתה של עפרה שטראוס, לפני כחודש

כפי שציינו המנהלים במכתב, חלק מהארגונים נתמכים כספית על ידי שטראוס, ואחרים מקיימים עמה שיתוף פעולה הדוק במטרה לקדם ערכים של גיוון בתעסוקה במפעליה. אחרים במכתב התמיכה שקיבלו מדניאלה פרוסקי שיאון, מנהלת אחריות תאגידית בקונצרן שטראוס נכתב בתגובה: "ברצוננו להודות לכם על התמיכה שהבעתם בקבוצת שטראוס, ועל כך שבפעולתכם הפומבית שפכתם אור על צד אחר של שטראוס. חיממתם את לבנו בשעה לא פשוטה זו".

המנהלים החתומים על המכתב לא רואים בכך בעיה. יפעת עובדיה, מנכ"לית "עולים ביחד", היא אחת החותמים על המכתב. לדבריה מי שיזם את שליחתו הם המנהלים עצמם ולא שטראוס: "דיברנו בינינו על האופן החד-צדדי שבו שטראוס נתפשת בציבור. הרגשנו שהציבור משליך על החברות העסקיות את כל הרעות החולות של המשק. גם אנחנו צעדנו עם הילדים במחאות של הקיץ, אבל התמונה יותר מורכבת. שאלנו מה האחריות שלנו כמנכ"לים של עמותות חברתיות כשזה קורה והרגשנו צורך להאיר עוד צדדים. אנחנו לא נגד מחאה חברתית, להפך. זה חלק מדיאלוג שאנחנו מקיימים בינינו לבין עצמנו אפרופו המחאות שהיו בקיץ, ונובעות מהתחושה שלא הגבנו כל כך בזמן אמת".

לרוב החותמים יש קשר כזה או אחר עם שטראוס. בוגרים שלכם קיבלו מלגות מחברת שטראוס. זה נראה כמו יד רוחצת יד.

"ממש לא. אנחנו כעמותה לא מקבלים תרומות משטראוס. רוב התרומות שלנו מגיעות מהפדרציות ומהממשלה".

"אנשים שמכהנים כמנכ"לים של עמותות חברתיות לא מונעים ממניע כספי. לכל אחד מאיתנו הרבה יותר קל לעשות משהו שהוא בקונצנזוס מאשר להגן עכשיו על חברות מסחריות. החברות הללו הן שותפות שלנו בעשייה חברתית. ביקורת ציבורית היא בסדר גמור, אבל להגיד 'הם' ו'אנחנו' זה בעייתי. הדיון צריך להיות יותר מורכב".

"שטראוס עובדת איתנו יד ביד לאורך שנים על קליטת אוכלוסייה מגוונת יותר", הוסיפה עובדיה. "הם משקיעים משאבים ורואים שאכפת להם, הם כן עושים מאמצים להיות חברתיים יותר. זה לא שלא צריך לבקר אותם על מה שהם עושים לא בסדר, אבל לזכור שזה לא שחור-לבן. הארגונים החברתיים לא עובדים בבועה. אנחנו מנסים לשנות את הדרך שבה המשק מתנהג לאוכלוסיות מודרות משוק העבודה, והמעסיקים הם הפרטנר שלנו. המחאה ניערה גם אותנו וגם תיתן לנו רוח גבית. הבנו כי התפקיד שלנו כמנהלי ארגונים חברתיים הוא להוביל שינוי רחב יותר מאשר רק במגזר הצר של העמותה".

פורסם לראשונה באתר דה מארקר

‫כיצד אנו מכינים עצמנו לפסח?‬

‫admin‬ — Mon, 02 Apr 2012 16:28:52 +0000

בפוסט הבא אשתדל לתאר לכם מה עובר על טכנולוגי הפיתוח, אנשי השיווק, הרכש והייצור עד שהמוצר עולה על המדף.

התהליך מתחיל מיד לאחר חג הפסח, כאשר מתכנסים אנשי השיווק והמכירות ומנתחים את החג שעבר, מסיקים מסקנות, ממציאים ממוחם הקודח רעיונות למוצרים חדשים (גם הטכנולוגים תורמים את חלקם למוצרים) וכותבים בריף לחג הבא (להזכירכם הוא יגיע עוד 11 חודשים). הטכנולוגים מיד מוציאים לאנשי הרכש דרישות לדוגמא, ובמקביל הרכש מזרז את הטיפול בנושא מול מחלקת השיווק והטכנולוגים, מתוך הבנה כי אם לא נקבל דרישות בזמן (והזמן הוא חודש אוגוסט) לא נוכל לספק בזמן חומרי גלם כשרים לפסח.

מתחילים לייצר לפסח

בשעה טובה יש כבר רשימת מוצרים למכירה והזמנת חומרי גלם שנשלחו לספק. כעת מתחיל תהליך של דיונים מול הספקים, הן בהיבט של מה הם יכולים לספק, והן בהיבט של המחיר.

במפעל הממתקים מתקיים ייצור ראשון של מוצרים כשרים לפסח לייצוא כבר בחודש נובמבר. קראתם נכון. אנשים עדיין לא סיימו לפרק את הסוכה ובמפעל הממתקים כבר מייצרים מוצרים כשרים לפסח!

לשבחם של אנשי הייצור ייאמר כי הם כבר מתורגלים לדבר, כאשר הנוהל של הכשרות לקראת פסח נשלף ומתחילים לעדכן אותו נוכח השינויים שחלים לפעמים בקווי הייצור.

פסח במפעל המתוקים

ייצור שני של "כשר לפסח" מתחיל במפעל השוקולד הנוזלי בחודש דצמבר או ינואר (היות שפסח חל לפי תאריך עברי ישנם שינוים קטנים במועד ההתחלה משנה לשנה).

הייצור העיקרי של כשר לפסח במפעל הממתקים מתחיל בחודש פברואר. במועד זה מכשירים את קווי הייצור של המאפה, השוקולד והמסטיק - כלומר, את כל המפעל. תזזית של עשיה תופסת את אנשי הייצור ומלווה בפגישות עם משגיח הכשרות לחידוד אחרון של דגשים לניקיונות והכשרות.

המפעל עוצר ביום השלישי בשבוע ומתחילים לפרק, פשוטו כמשמעו, את קווי הייצור ולנקות אותם. הכלל לגבי החמץ הוא שחמץ איסורו במשהו ואינו בטל ברוב או בשישים. "משהו" פירושו שאסור שיופיע אפילו פירור. כמובן שמנצלים את האפשרות שהמפעל עובר תהליך ניקיון יסודי ומנצלים את העובדה לייצור המוגדר ללא גלוטן. ביום חמישי משגיח הכשרות מגיע לבדוק את הניקיון ולפעמים, שוד ושבר! הקו לא מאושר לעבור להכשרה וצריך לנקות שוב.

הכשרת הקווים לחג

ההכשרה היא תהליך ארוך. ישנם קווים שאפשר להכשיר אותם במים, כאשר בתהליך זה מרתיחים מים עד לחום של 100 מעלות צלזיוס (כמובן תוך התחשבות בדגשים אשר הועברו מטעם אנשי הבטיחות). ישנם קווים (למשל תנור עוגות) אשר בהם ההכשרה נעשית על ידי ברנרים המלבנים את התנור. בהכשרה כזו כמובן שיש לנקוט בזהירות כפולה – הן על האנשים והן על התנור שלא ייפגם. לעומת התנורים, בשוקולד למשל אין אפשרות להשתמש במים או בחום של אש גלויה. לכן, מכשירים בחמאת קקאו, ושוב, בזהירות, שכן שומן מתחמם יותר ממים. במפעלים המייצרים תוצרת טריה כמחלבה כל התהליך נדחה לאזור חודש מרץ. תהליך התכנון של ההכשרה זהה בפסי היצור השונים, אבל כאן צריך גם לדאוג לכשרות הרפתות עצמן ולא רק לפסים. בפסי יצור של מוצרי החלב יש לפקח האם ומתי החליפו לפרות את המזון (הליך מורכב במיוחד, לא ניתן להחליף בבת אחת אלא בתהליך הדרגתי). בנוסף לניקיון בפס היצור, אנו מרכיבים גם נפות נוספות בפס קליטת החלב בכדי למנוע הסתננות של פירור חמץ שאולי הגיע מהרפת לחלב.

ועכשיו הכל כבר מוכן לחג

אז כפי שניתן להבין, תהליך ההכנות לחג אינו פשוט כלל ואנו במאמץ תמידי לשכלל אותו – הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינת בטיחות עובדים, יעילות ושיפור מתמיד בפרקי הזמנים הדרושים לנו.

רוצים להכיר את המפעלים שלנו יותר מקרוב? אנו מזמינים אתכם לבקר במרכז המבקרים (לינק) שנמצא ממש על מסלול היצור שלנו וכך תוכלו לראות מקרוב איך הכול עובד.

מאחל חג שמח וכשר לכולם,

מיכאל

פורסם לראשונה בבלוג שטראוס

‫מדברות עבודה‬

‫admin‬ — Thu, 29 Mar 2012 16:07:58 +0000

לאחרונה נוצר שיתוף פעולה בין מרכז הזכויות של "ידיד" בפתח תקווה לבין קבוצת שטראוס. החברה תומכת בפרויקט "מדברות עבודה" שמיועד לקבוצה של נשים נשואות המשתייכות לאוכלוסיית העובדים מעוטי ההכנסה, משפחות בהן רק מפרנס אחד ואשר אינן מצליחות "לגמור את החודש".

שיתוף פעולה זה הינו הזדמנות הן עבור "ידיד" והן עבור קבוצת שטראוס לקדם נושא בעל חשיבות לשני הצדדים. מצד אחד "ידיד" שפועל לקידום אוכלוסיות מוחלשות, באמצעות סיוע פרטני במרכזי הזכויות ברחבי הארץ ובאמצעות פרויקטים קהילתיים שונים, שאחד מהם הוא הקורס "מדברות עבודה", ומצד שני שטראוס שכחלק ממדיניות ההשקעה החברתית העיקרית שלה מקדמת אוכלוסיות מגוונות בתחום התעסוקה.

במסגרת שיתוף הפעולה רותמת קבוצת שטראוס לא רק את תמיכתה הכספית אלא גם מציעה הכשרה למשתתפות הקורס בנושאי מיומנויות חיפוש עבודה, כתיבת קורות חיים, כלים להצלחה בראיון עבודה ועוד מתוך כוונה לנסות ולאתר משרות מתאימות לנשים, בוגרות הקורס, עם סיומו של הקורס. זאת, כפעולה אסטרטגית שמטרתה לאפשר למשפחות אלו לשדרג את מעמדן הכלכלי והחברתי.

בעמותת "ידיד" רואים חשיבות גדולה בהצלחת הפרוייקט באשר הוא מהווה אבן בוחן לשיתוף פעולה אסטרטגי נכון בין גוף עסקי לארגון החברה האזרחית המבקשים, יחד, לקדם צדק חברתי וכלכלי, לצמצם פערים חברתיים וליצור חברה ישראלית המספקת ביטחון תעסוקתי וכלכלי לאזרחיה.

בתחילת ינואר התקיים המפגש הראשון והמרגש. במסגרת הקורס מתוכננים 22 מפגשים הכוללים הכשרות "רכות" כגון הכנה לראיונות, חיפוש עבודה וכן קורס מחשבים ופעילות העצמתית למיצוי זכויות כמו גם ליווי מתמשך של חברות הקבוצה מרגע הכנסן לשוק העבודה.

‫שותפות לחיים‬

‫admin‬ — Thu, 29 Mar 2012 15:56:26 +0000

עמותת יוזמות קרן אברהם פועלת לקידום עתיד משותף המבוסס על שילוב ושוויון בין יהודים וערבים אזרחי ישראל למען חברה ישראלית הוגנת משגשגת ובטוחה. באמצעות פעילותה, שואפת העמותה ליצור חברה ישראלית מכילה אליה חשים כלל האזרחים זיקה ושייכות; חברה בה האזרחים הערבים, גברים ונשים כאחד, לוקחים חלק מלא בכלכלה ובשוק התעסוקה ובחיים הציבוריים בישראל.

בשנת 2011 נרקמה שותפות בין העמותה וחברת שטראוס בתכנית שריקאתחיאה–שותפות לחיים המשלבת נשים ערביות בשוק העבודה הישראלי בשלושה שלבים: הכשרה מוקדמת, השֹמה בעבודה ותמיכה בנשים שהשתלבו בעבודה. שילוב נשים ערביות בעבודה נועד להוציא את משפחותיהן ממעגל העוני, לקדם את מעמדן בחברה ולשפר את כלכלת החברה הערבית לכשעצמה וכחלק מכלכלת המדינה. המיזם נועד להביא לשינוי המוּדעוּת של הציבור היהודי והערבי כאחד בנושא תעסוקת נשים ערביות ולגייס לגיטימציה ממסדית וחברתית לשילובן בשוק התעסוקה.

בבסיס המיזם עומדת האמונה בשילוב כלכלי כמנוע לשילוב חברתי ויצירת חברה מכלילה ושוויונית, בפרט שילוב נשים ערביות בשוק העבודה כדרך לשילוב החברה הערבית כולה בחברה הישראלית. השותפות עם חברת שטראוס בנושא זה מבטאת ראייה משותפת לשני הגופים לפיה הדרך ליצירת חברה מכילה עוברת בשילוב בתעסוקה, ביצירת הזדמנויות שוות לכל המגזרים והאוכלוסיות. שני הגופים שואפים לאפשר לקהילות מודרות להתקרב לזרם המרכזי של החברה, ליהנות מהמשאבים, לתרום את חלקם, לקחת חלק בתהליכי קבלת החלטות ולהיות שותפים כאשר יוזמות קרן אברהם מתמקדת באוכלוסייה הערבית בישראל.

במסגרת המיזם שפעל השנה בשישה יישובים בגליל והורחב לשני יישובים נוספים בנגב הוכשרו השנה קרוב ל200 נשים ערביות וזאת בנוסף ל 200 נשים בקירוב שכבר עברו את ההכשרה מאז השקתה. התכנית נהנית מאחוזי השמה גבוהים במיוחד- יותר מ60% מהמשתתפות בכל מחזור נקלטו בעבודה התואמת את כישוריהן

כארגון המקדם שילוב ושוויון יוזמות קרן אברהם אמנם אינה מגיעה לנושא הגיוון מן הזווית העסקית במטרה להוכיח למעסיקים שאם יש גיוון, אז יהיו להם תוצאות עסקיות טובות יותר אולם כיום אחת השאלות המרכזיות בתחום ה-diversity, כפי שהנושא מכונה בעולם, היא האם גיוון כוח העבודה מוביל לתוצאות עסקיות טובות יותר, לשורה כלכלית תחתונה רווחית, ולכן, אין מדובר רק בציונות, אלטרואיזם, רצון לעזור לאוכלוסיות מיעוטים, אלא באינטרס עסקי ברור שיכול לתת לחברה מסוימת יתרון תחרותי על פני חברות אחרות באותו הסקטור.

אמנון בארי סוליציאנו, מנכ"ל שותף ביוזמות קרן אברהם, אומר שאף שעדיין אין מחקרים בתחום, קל לראות כיצד הגיוון הופך לנכס. "הדבר הראשון הוא הנושא של חדשנות ויצירתיות, חשיבה מחוץ לקופסה והימנעות מחשיבה קבוצתית, שהיא הרעה החולה של ארגונים אשר אינם מגוונים. לדוגמה, תחום ההיי-טק מועד לסבול מחשיבה קבוצתית, כיוון שאנשים מגיעים מן הצבא או מארגונים כלכליים אחרים, והם כולם חושבים אותו הדבר. מעבר לזאת לעובדים ערבים יש אפשרות לפתוח לחברה שווקים חדשים, לתקשר עם שווקים חדשים, לפתח מוצרים שמתאימים לשווקים החדשים. זה ברור מאליו שעסק בישראל שיעסיק היום ערבים יפתח לעצמו קהלי מטרה חדשים ויוכל להתאים עבורם גם מוצרים חדשים".סוליצאנו מדגיש גם היבטים אחרים שיכולים לסייע לשורה התחתונה הכלכלית, רק מעצם העסקת ערבים. "יש עניין כמעט טכני. כשהעובדים היהודים בחופשות חג, הערבים עובדים, וכאשר הערבים חוגגים את הרמאדן ועיד אל-פיטר, אז היהודים עובדים. בסופי שבוע הערבים עובדים, ואלה הם יתרונות מאוד גדולים עבור ארגונים שרוצים לפעול ולתת שירות 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע".

לדברי מוחמד דראושה, מנכ"ל שותף ביוזמות קרן אברהם "הקשר שלנו עם שטראוס מסייע באיתור שותפים משמעותיים לתכנית מקרב הקהילה העסקית בישראל ומהווה סוג של "תעודת הכשר עסקית" למיזם שמגדיל את פוטנציאל הביצוע שלנו ואת נחיצות הפעילות אשר נבדקת דרך הזרקור של חברה עסקית גדולה כשטראוס. התרומה החברתית של שטראוס ממצבת אותה כחברה בקבוצה מצומצמת ביותר המובילה את תחום האחריות התאגידית כלפי 20% מאוכלוסיית המדינה, אוכלוסייה המוזנחת כיום ע"י רוב התאגידים בישראל."

עמותת יוזמות קרן אברהם מברכת על השותפות שנרקמה עם חברת שטראוס במיזם שריקאתחיאה – שותפות לחיים. מעבר להיבט הכלכלי החשוב אנו מאמינים כי שילוב האוכלוסייה הערבית בתעסוקה חייב להיות מלווה בתחושת שליחות, של עשייה חברתית, אשר חשובה לארגון מעבר לנושא הכלכלי.