טיהור שפכים

קבוצת שטראוס מפנה את שפכי כל אתריה השונים למתקני טיהור אזוריים, ובמרבית האתרים אף מבוצע טיפול מקדים בשפכים טרם ההזרמה למתקן האזורי.

בשנת 2010 החל לפעול במחלבת אחיהוד מתקן קדם טיפול אנארובי בשפכים, שהוקם בעלות של כ 12 מליון ₪. רמת החומר האורגני המופק במתקן נמוכה בכ- 80% מהרמה הנדרשת על פי החוק, זאת לצד הפקת ביוגז המחליף בכ- 30% את הגפ"מ הנדרש להסקת דודי הקיטור במחלבה.

התרשים לעיל מלמד כי למרות הגידול בייצור בקבוצה בשנת 2010, נרשמה ירידה אבסולוטית בכל ערכי מזהמי השפכים. ערכי המוצקים המרחפים בשפכים (TSS) ירדו בכ-191 טון בשנה, וערכי עומס המזהמים האורגנים (COD – צריכת חמצן לצורכי פירוק כימי של חומר אורגני ו-BOD – צריכת חמצן לצורכי פירוק ביולוגי של חומר אורגני) בשפכי אתרי הקבוצה ירדו בהתאמה בכ-1,221 ו-787 טון בשנה. הירידה נובעת מהפעילויות השונות שבוצעו בקבוצה לצמצום המזהמים בשפכי האתרים.

חומרים מדללי שכבת אוזון

בשל היותנו קבוצה הנמנית על תעשיית המזון, מרבית השימוש בגזי קירור בשטראוס נעשה במערכות קירור מורכבות וגדולות, וזאת בנוסף לשימוש השולי בגזים אלו במערכות המיזוג במשרדי הקבוצה. קבוצת שטראוס נערכת ליישום אמנת מונטריאול לצמצום צריכת גזי הקירור הפוגעים בשכבת האוזון (עליהם נמנה, בין היתר, גז הקירור מסוג R-22) והחלפתם בגזי קירור ידידותיים יותר לסביבה.

קבוצת שטראוס משקיעה בתחלופה זו משאבים רבים ובחלק ממערכות הקבוצה כבר הוכנסו לשימוש גזי קירור ידידותיים מהסוג החדש (R134 ו-. (R410

מאחר ובתהליכי הייצור בקבוצה אין כל פליטה של חומרים מדללי אוזון, מדידת חומרים אלו מבוססת על הוספת הגזים הנ"ל למערכות הקירור והמיזוג בפעולות התחזוקה השונות בקבוצה. בשנת 2009 הוספו כ-14.5 טון פראון למערכות הקירור בקבוצה, ואילו בשנת 2010 דווח על הוספה כוללת של כ-6 טון פראון למערכות הקירור בקבוצה- כאשר רובם היו R-22 ורק אחוזים שוליים של R134 ו-R410- נתון זה מהווה ירידה משמעותית של כ-60% ביחס לשנת 2009.

הסיבות לירידה בפליטות הפראון בקבוצה מקורן בהידוק הפיקוח על הנושא והקטנת המלאים באתרי הקבוצה.